מה עושים בשעה הראשונה

כאשר מדווח שוכר סתימה בביוב, כדאי להפריד בין שתי שאלות: איך עוצרים את התקלה עכשיו, ומי יישא בעלות בסוף. השאלה הראשונה לא יכולה לחכות לתשובה על השנייה.

  1. הפסיקו להשתמש במים בנקודות המושפעות, ואם המים ממשיכים לעלות הפסיקו בכל הבית.
  2. צלמו את המצב לפני שמתחילים טיפול.
  3. התקשרו למשכיר, ומיד אחר כך שלחו לו הודעה כתובה.
  4. סכמו מי מזמין את הטיפול. אם אי אפשר להשיג את המשכיר והמצב פעיל, רשמו מתי ניסיתם ומה קרה.

אם הביוב כבר עולה בתוך הבית, עברו למדריך מה עושים עד שמגיעה הביובית ורק אחר כך חזרו לכאן.

סתימה בדירה שכורה מי משלם? שלוש שאלות שמשפיעות על התשובה

שלוש שאלות זו מתחת לזו: מה גרם לסתימה, מה כתוב בחוזה והאם הכללים לשכירות למגורים חלים, ובתחתית המסקנה שאין תשובה אחת לכל מקרה
שלוש השאלות שמשפיעות על האחריות. התרשים הוא הסבר כללי ואינו קובע מי משלם.

השאלה הזאת נשמעת פשוטה, אבל החוק אינו קובע שכל סתימה היא באחריות צד אחד. שלושה דברים משנים את הכיוון.

מה גרם לסתימה. לפי סעיף 25ח(א) לחוק השכירות והשאילה, השוכר אחראי לליקוי שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה, ומתקן אותו על חשבונו אלא אם הוסכם אחרת. כל זכות מביאה דוגמה ישירה: שוכר ששטף לביוב כמות גדולה של מגבונים וגרם לסתימה אחראי לתיקון. לעומת זאת, ליקוי אחר שאינו קל ערך הוא באחריות המשכיר. ברגע התקלה הסיבה לרוב עדיין אינה ידועה, ולכן מוקדם לקבוע אותה בשיחה הראשונה. גם מגבונים באסלה הם רק אפשרות אחת מתוך כמה.

מה כתוב בחוזה. קראו את סעיף התיקונים והתחזוקה, אבל אל תעצרו שם. בחוזה שהכללים האלה חלים עליו, ככלל אי אפשר להעביר לשוכר ליקויים שהם באחריות המשכיר, או להאריך את זמני התיקון שבחוק. סעיף 25יד אוסר להתנות על ההוראות האלה, אלא לטובת השוכר. מותר, למשל, לקבוע בחוזה זמן תיקון קצר יותר.

האם הכללים לשכירות למגורים חלים. סעיף 25טו מוציא מהכללים האלה כמה סוגי שכירות, ובהם:

  • דירה בבית מלון, דירת נופש, מעון, דיור מוגן ומעונות לסטודנטים, לתלמידים או לעובדים.
  • דירה שחל עליה חוק הגנת הדייר.
  • שכירות שאינה עולה על שלושה חודשים, בלי ברירה להאריך אותה.
  • שכירות של יותר מעשר שנים, כשלמשכיר אין ברירה לבטל את החוזה מוקדם יותר.
  • דמי שכירות מעל 20,000 ש״ח לחודש, סכום שמתעדכן מדי שנה.

החריגים האלה מוציאים את השכירות מסימן ו׳ לחוק, שבו נמצאים סעיפים 25ח ו-25יד, ולא מהחוק כולו. הוראות כלליות כמו סעיפים 7 ו-9 נשארות בתמונה, אבל בשכירות כזאת לחוזה יש משקל גדול יותר.

כל זכות מציינת גם כללים נפרדים לדיור ציבורי, וחריג להסכמות בין קרובי משפחה. לפי כל זכות, חובות התיקון של המשכיר חלות גם כשהשוכר השכיר את הדירה בשכירות משנה. הגדרת ״דירה״ בחוק רחבה, חדר או מערכת חדרים המשמשים למגורים, ולכן הדיון אינו מוגבל לבניין משותף.

מה החוק אומר על זמני התיקון

הטבלה מסכמת את הכלל הכללי. היא אינה קובעת איך יסווג מקרה מסוים.

המצבהכלל הכלליהמקור
ליקוי משימוש בלתי סבירהשוכר אחראי ומתקן על חשבונו, אלא אם הוסכם אחרתסעיף 25ח(א)
ליקוי אחר שאינו קל ערךהמשכיר מתקן בתוך זמן סביר, ולכל היותר 30 ימים מהדרישהסעיף 25ח(ב)
פגם שתיקונו דחוףהמשכיר מתקן בתוך זמן סביר, ולכל היותר 3 ימים מהדרישהסעיף 25ח(ב)
ליקוי קל ערךעל השוכר, אלא אם הוסכם אחרתכל זכות

החוק מגדיר פגם דחוף כפגם שאינו מאפשר מגורים בדירה באופן סביר. אם המשכיר לא תיקן בזמן, סעיף 9 מאפשר לשוכר לתקן ולדרוש החזר של הוצאות סבירות, לאחר הודעה זמן סביר מראש, או להפחית את דמי השכירות לפי הירידה בשווי השכירות. כשהתיקון דחוף עד כדי כך שאי אפשר לדרוש מהשוכר להמתין, סעיף 9(ג) מאפשר לתקן גם בלי דרישה והודעה מוקדמות. אם אתם שוקלים לנכות מדמי השכירות או לדרוש החזר, בדקו זאת קודם עם ייעוץ משפטי.

איפה הסתימה נמצאת משנה את מי שצריך להיות בתמונה

הכללים שלמעלה עוסקים ביחסים שבין שוכר למשכיר. אבל לא כל סתימה נמצאת בתוך הדירה. כיור אחד שמתנקז לאט מעלה שאלה אחרת ממים שחוזרים בכמה דירות, או מגלישה בשוחה בחצר. כשהתקלה עשויה להיות בקו שמשרת כמה דיירים, נציגות הבניין צריכה לדעת עליה, וכשיש חשד לתקלה ברחוב פונים גם לתאגיד המים המקומי.

לכן בהודעה למשכיר תארו את מה שנראה, ולא את המקום שבו אתם מניחים שהחסימה נמצאת. ההבדל בין סתימה מקומית לסתימה בקו הראשי אינו נקבע לפי המראה בלבד, והוא מתברר בבדיקה.

מה מתעדים לפני שמזמינים טיפול

תיעוד טוב אינו מכריע מי צודק, אבל הוא שומר על העובדות כשהזיכרון של כל צד כבר שונה.

  • תאריך ושעה שבהם הבחנתם בבעיה, ואילו מתקנים הושפעו.
  • תמונות וסרטון קצר של המצב, ממרחק בטוח.
  • מה הופעל זמן קצר לפני התקלה, כפי שאתם זוכרים.
  • תקלות קודמות באותו מקום, ומה נעשה בהן.
  • עותק של חוזה השכירות, ובמיוחד סעיף התיקונים.
  • כל ההתכתבות עם המשכיר, כולל ניסיונות התקשרות שלא נענו.
  • חשבונית וסיכום עבודה: איזו נקודה טופלה, מה נראה, מה נעשה ומה לא נבדק.

חשוב להבין את גבולות הסיכום. בעל מקצוע מתאר מה מצא ומה עשה, אך ממצא בקו אינו מוכיח מי גרם לסתימה. גם דוח צילום קו מראה את המקטע שנבדק, ולא מי הכניס אליו חומר. אל תבקשו מבעל המקצוע לכתוב מי אשם, ואל תתייחסו למסמך שלו כהכרעה בין הצדדים.

הודעה בכתב למשכיר: מה כותבים

הודעה כתובה עוזרת להראות מתי המשכיר קיבל את הדרישה, וזה חשוב כי זמני התיקון בחוק נספרים מאותו יום. כתבו עובדות, בלי האשמות ובלי השערות על הסיבה. אפשר להתאים את הנוסח הבא, שהוא דוגמה בלבד:

שלום [שם]. היום, [תאריך] בשעה [שעה], הבחנו בסתימת ביוב בדירה ב[כתובת]. הבעיה מופיעה ב[מקומות] ו[מאפשרת / אינה מאפשרת] שימוש רגיל בשירותים ובמקלחת. מצורפות תמונות. נבקש לתקן את התקלה ולעדכן אותנו עד [מועד] מי מטפל בה. אנחנו עדיין לא יודעים מה גרם לה, ונעדכן אם המצב ישתנה.

שלחו בערוץ שנשמר, כמו דוא״ל או הודעה כתובה, ושמרו צילום של ההודעה ושל התשובה. אם סיכמתם משהו בטלפון, כתבו אותו מיד בהודעה קצרה.

ומה כדאי למשכיר לעשות כשהוא מקבל הודעה

גם למשכיר יש אינטרס בתגובה מסודרת. אשרו בכתב שקיבלתם את ההודעה, בקשו תמונות ושאלו אילו מתקנים מושפעים. תאמו מועד כניסה לנכס ואמרו מי מזמין את הטיפול. אם אתם סבורים שהסיבה קשורה לאופן השימוש, ציינו זאת כשאלה שעוד צריך לברר ולא כמסקנה, ובקשו שסיכום העבודה יתאר מה נמצא ובאיזו נקודה. עיכוב בתגובה בזמן שהשוכר אינו יכול להשתמש בשירותים עלול להסלים מחלוקת שאפשר היה לפתור בשיחה אחת.

בור ספיגה בבית שכור: מי נחשב מחזיק

בבית שאינו מחובר לרשת הביוב עולה שאלה נוספת. תקנות המים למניעת זיהום מבורות ספיגה ובורות רקב מגדירות ״מחזיק״ כבעל נכס או מחזיק נכס שבו נמצא הבור, ותקנה 3 מטילה על המחזיק לרוקן את הבור לפי הצורך כדי למנוע גלישה, באמצעות ביובית בלבד.

מלשון ההגדרה אפשר להסיק ששוכר שמחזיק בנכס עשוי להיחשב מחזיק לעניין התקנות. זו מסקנה שלנו מהנוסח, ולא קביעה של מקור רשמי. גם אם היא נכונה, התקנות אינן מסדירות מי נושא בעלות הריקון בין השוכר למשכיר. לכן כדאי לבדוק מה נקבע בחוזה, ולסכם מראש מי מזמין שאיבת בור ספיגה ומתי.

מה מוסרים לביובית כשהשוכר הוא המתקשר

ציינו שאתם שוכרים, מי מאשר כניסה לנכס ומי יקבל את סיכום העבודה. אם הסתימה עשויה להיות בקו משותף, עדכנו גם את נציגות הבניין, והמדריך על אחריות במערכת פרטית, משותפת וציבורית יעזור להפנות את הבירור. עצם ההזמנה אינה הוכחה מי גרם לתקלה. את הפרטים שכדאי למסור בשיחה ריכזנו בעמוד פתיחת סתימות ביוב.

דוגמה היפותטית: דיווח בלי הכרעה מוקדמת

נניח ששוכרת מבחינה בבוקר שמים חוזרים במקלחת ובאסלה. זו דוגמה להמחשה, ולא מקרה אמיתי. היא מפסיקה להשתמש במים, מצלמת, מתקשרת למשכיר ושולחת לו הודעה עם השעה והתמונות. השניים מסכמים בכתב מי מזמין טיפול. בסיום הם מקבלים סיכום שמתאר איזו נקודה נפתחה ומה נמצא בה. גם אז השאלה מי משלם נשארת תלויה בסיבה, בחוזה ובתחולת הכללים. אם אינם מסכימים, כל אחד מהם יכול לפנות לעורך דין עם התיעוד שנאסף.

לתיאום טיפול בתקלה התקשרו ל-055-2870506 או השאירו פרטים בדף יצירת הקשר.

מקורות למידע המקומי והמקצועי: ספר החוקים 2649 — תיקון חוק השכירות והשאילה · כל זכות — תיקון ליקויים בדירה מושכרת · תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), 1992. שיקולי התיאום אינם אבחון של נכס מסוים.