קודם עוצרים את מה שמזין את הגלישה
כל מה שמוזרם בבית ממשיך לאותו מסלול שכבר אינו מתנקז כראוי. לכן הצעד הראשון הוא להפסיק להוסיף לו מים. אמרו לכל מי שנמצא בבית לא להוריד את המים באסלה, לא להתקלח ולא להשתמש בכיורים. עצרו מכונת כביסה ומדיח כלים, ובדקו שאף אחת מהן לא מתוזמנת לפעול בהמשך.
אל תפתחו ברזים כדי לבדוק אם המצב השתפר. ירידה קלה במפלס אינה אומרת שהקו נפתח, ובדיקה כזאת עלולה להחזיר את המים לאותה נקודה. הפסקת השימוש לא פותרת את התקלה, אבל היא מצמצמת את הכמות שממשיכה להצטבר ונותנת לכם מידע חשוב: האם המפלס נעצר כשהבית שקט, או ממשיך לעלות גם בלי שימוש. את התשובה מסרו בשיחה.
מרחיקים אנשים, ולא מתקרבים לחשמל במים
הרחיקו ילדים, בעלי חיים וכל מי שאינו חייב להיות באזור. אם אפשר לסגור דלת בלי לעבור דרך המים, סגרו אותה. אל תיכנסו למים כדי להציל חפצים או כדי לראות מאיפה הם מגיעים.
אם המים מגיעים לשקעים, למכשירים או ללוח החשמל, התרחקו והזמינו חשמלאי מוסמך. הנחיית ה-CDC האמריקאי בנושא סכנות חשמל היא לא להיכנס למים עומדים כדי להגיע למפסק הראשי, ולא להחזיר את החשמל לפני בדיקה של חשמלאי מוסמך. זה מקור זר, ועדיין הכלל ברור: לא מטפלים בחשמל בעצמכם כשיש מים בחלל.
המדריך עוסק בפעולות עד הגעת הביובית בלבד. ניקוי האזור, חיטוי וייבוש אינם חלק ממנו, ולשאלה רפואית פנו לגורם רפואי.
דחוף עכשיו, או תקלה שאפשר לתאם בנחת?
לא כל ניקוז איטי הוא אירוע חירום, וגם לא כל גלישה נראית דרמטית בהתחלה. השאלה המעשית היא אם המצב ממשיך להחמיר אחרי שהפסקתם להשתמש במים. אמרו בתחילת השיחה שהמצב פעיל אם מתקיים אחד מאלה:
- ביוב נמצא בתוך חדרי המגורים או מתקדם לעברם.
- המפלס ממשיך לעלות גם כשאף אחד לא משתמש במים.
- אי אפשר להשתמש באף אסלה או ניקוז בבית.
- המים מגיעים לאזור שיש בו חשמל, או זורמים לעבר שטח של שכן או לרחוב.
לעומת זאת, כיור אחד שמתנקז לאט, בלי מים שחוזרים ובלי שינוי במפלס, הוא תקלה שעדיין צריך לברר, אבל בדרך כלל יש זמן לאסוף פרטים לפני התיאום. גם במקרה כזה אל תנסו לפתור אותה בחומרים.
מה עושים עד שמגיעה ביובית: לפי מה שרואים
הטבלה עוזרת לתאר את המצב בשיחה. היא אינה אבחון, ורק בדיקה במקום יכולה לקבוע היכן הקו חסום.
| מה רואים | מה זה עשוי לומר | מה עושים עכשיו |
|---|---|---|
| מים חוזרים בפתח אחד | ייתכן שההפרעה מוגבלת לענף אחד | מפסיקים להשתמש בפתח ומדווחים עליו |
| מים עולים בכמה פתחים | ייתכן שהחסימה בקטע שמשרת כמה נקודות | עוצרים כל שימוש במים ומונים את הנקודות |
| גלישה מבור או משוחה בחצר | ייתכן שהבור מלא או שהיציאה ממנו מוגבלת | מרחיקים אנשים ומציינים לאן המים זורמים |
| המפלס עולה גם בלי שימוש | ייתכן שיש מקור נוסף או זרימה מקטע אחר | מעדכנים מיד את מי שמתאם את הטיפול |
ההבדל בין פתח אחד לכמה פתחים מוסבר בהרחבה במדריך על סתימה מקומית או סתימה בביוב הראשי. אם הכול התחיל בזמן גשם, הוסיפו גם את הפרט הזה. ניקוז גשם וגלישת ביוב יכולים להיראות דומים בחצר.
בור ספיגה גולש מה עושים
כשהגלישה מגיעה מבור בחצר, הפתרון הוא ריקון מסודר ולא העברת התכולה למקום אחר. תקנות המים למניעת זיהום מבורות ספיגה ובורות רקב קובעות שמחזיק הנכס מרוקן בור רקב או בור ספיגה סתום לפי הצורך כדי למנוע גלישה, ושהריקון ייעשה רק באמצעות ביובית. לכן אל תחברו משאבה מאולתרת, אל תפתחו תעלה ואל תכוונו את המים לחצר של השכן, לרחוב או לפתח ניקוז.
הכינו את מה שידוע לכם על המתקן: מתי נשאב לאחרונה, אם יש מסמך שמציין את סוגו, והאם הוא התמלא מהר מהרגיל. אם אינכם יודעים אם זה בור ספיגה, בור רקב או בור אגירה, אמרו זאת בפשטות. אין צורך לנחש כדי להזמין שאיבת בורות ספיגה, ואין צורך לפתוח את הבור כדי לענות.
מה לא עושים, גם כשרוצים לעזור
- לא מרימים מכסה של בור או שוחה ולא נכנסים אליהם.
- לא שופכים חומרים לפתיחת סתימות או חומרים אחרים לתוך הקו או הבור.
- לא דוחפים לצינור כלים מאולתרים.
- לא מפרקים חיבורים, סיפונים או צנרת כדי לשחרר לחץ.
- לא מזיזים גדר או רכיב קבוע כדי לפנות דרך, לפני שמבררים בשיחת התיאום מה נחוץ.
פעולות כאלה עלולות להפוך תקלה אחת לכמה תקלות, ולהסתיר מבעל המקצוע את המצב שהוא צריך לראות. אם כבר השתמשתם בחומר כלשהו, ספרו על כך בשיחה ושמרו את האריזה.
משפט אחד שמקצר את השיחה
כשמתקשרים תחת לחץ קל לשכוח פרטים. אפשר להיעזר בנוסח הזה ולהתאים אותו: ״בית פרטי ב[יישוב], ביוב עולה ב[מקום], המפלס [עולה / נעצר] מאז שהפסקנו להשתמש במים, יש בור בחצר [כן / לא / לא ידוע], והגישה היא דרך [שער / שביל / חניה]״. משפט כזה מספר למי שמתאם את הטיפול מה קורה, כמה המצב פעיל ומה צריך לברר בהמשך השיחה.
אם משהו משתנה אחרי השיחה, למשל המים מגיעים לחדר נוסף או שהמפלס מתחיל לרדת, התקשרו שוב ועדכנו. מידע מעודכן חשוב יותר מהתיאור הראשון.
מתעדים ממרחק בטוח
תיעוד קצר עוזר לתאם את הטיפול, וגם לסדר את הדברים מול בעל הבית או מול מי שיבדוק את התקלה בהמשך. אין צורך להתקרב כדי לצלם.
- תמונה רחבה שמראה באיזה חדר או באיזה חלק בחצר מדובר.
- השעה שבה הבחנתם בבעיה, והאם המפלס עלה, ירד או נשאר.
- אילו מתקנים הופעלו זמן קצר לפני כן.
- האם הייתה תקלה דומה בעבר, ומה נעשה בה.
את הפרטים שכדאי למסור בשיחה לתיאום פתיחת סתימה ריכזנו בעמוד השירות. אם הביוב עולה בבית שאתם שוכרים, כדאי לקרוא גם מה לתעד ואיך להודיע למשכיר.
מכינים גישה לנקודת העבודה
בבית פרטי הדרך לבור או לשוחה עוברת לעיתים דרך שער, שביל צר או חצר אחורית. פתחו מראש שער נעול, ודאגו שמי שמחזיק במפתח יהיה זמין. קבעו איש קשר אחד שמכיר את הנכס ויכול להראות את המסלול. אם רכב חונה בכניסה ואפשר להזיז אותו בלי לעבור באזור הגלישה, הזיזו אותו.
ציינו בשיחה איפה נקודת העבודה ביחס לרחוב, והאם יש מדרגות, הפרשי גובה או מעבר דרך שטח של שכן. אם אינכם יודעים היכן נמצא הבור, אמרו זאת ואל תחפשו אותו בחפירה או בהרמת מכסים. התאמת הציוד למסלול נבדקת בתיאום, ולכן תיאור מדויק חשוב יותר מהערכה אופטימית. עוד על מה שנבדק בביקור תמצאו בעמוד שאיבת ביוב.
מתי פונים גם לתאגיד המים
אם הגלישה מגיעה משוחה ברחוב, או שגם שכנים מדווחים על אותה תופעה, ייתכן שהתקלה אינה בתחום הנכס שלכם. במקרה כזה דווחו גם לתאגיד המים של היישוב, שאת שמו אפשר למצוא בחשבון המים.
בחיפה, מי כרמל מפרסם חלוקה ברורה: שוחה פרטית היא באחריות בעל הנכס, שוחה פרטית בשטח המשותף של בניין היא באחריות כלל הבעלים, ושוחה עירונית היא באחריות התאגיד. מוקד התקלות של מי כרמל הוא 1800-100-104, והוא מיועד לתחום של מי כרמל בלבד. ביישוב אחר בדקו את הכללים ואת מספר המוקד של התאגיד המקומי. כשהגבול אינו ברור, מסרו מה ראיתם ואל תכריעו לבד. המדריך על אחריות במערכת פרטית, משותפת וציבורית יעזור לנסח את הפנייה.
כשהביובית מגיעה
הראו את נקודת הגלישה ואת המסלול, וספרו מה השתנה מאז השיחה. שאלו מה תכלול הפעולה הראשונה, ובקשו להפריד בין ריקון של התכולה לבין בירור הסיבה: שאיבה מורידה את המפלס, אבל היא לא בהכרח מסבירה למה הוא עלה. בסיום בקשו לדעת מה טופל, באיזו נקודה, ומה נשאר פתוח, ושמרו את הסיכום לצד התמונות שצילמתם.
דוגמה היפותטית: גלישה מבור בחצר
נניח שבבית פרטי מבחינים במים סביב מכסה הבור בחצר האחורית, ובמקלחת המים יורדים לאט. זו דוגמה להמחשה, ולא תיאור של עבודה שבוצעה. בני הבית מפסיקים להשתמש במים, מרחיקים את הילדים מהחצר ומצלמים מהמרפסת. בשיחה הם מוסרים שהמפלס נעצר מאז שהפסיקו את השימוש, שהבור נשאב לפני זמן רב ושהגישה עוברת בשער צדדי נעול. לאחר מכן הם פותחים את השער וממתינים. הם לא פתחו את המכסה ולא ניסו לנקז את המים, ולכן מי שמגיע רואה את המצב כפי שהוא.
לתיאום מסרו את הכתובת, מה רואים עכשיו ואיך מגיעים לנקודה. אפשר להתקשר ל-055-2870506 או להשאיר פרטים בדף יצירת הקשר.
מקורות למידע המקומי והמקצועי: CDC (ארה״ב) — סכנות חשמל · תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), 1992 · מי כרמל — למי פונים בתקלה בצנרת. שיקולי התיאום אינם אבחון של נכס מסוים.
